ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

VBAC Israel - לנל"ק ישראל - לידה נרתיקית אחרי קיסרי

052-5155529
עקבו אחריי | לקבוצה הסגורה
כניסה למערכת | הרשמה לאתר
Pin It

"נו, את עוד פה? מה, את לא רוצה ללדת?"

 

 

 

- "נו, את עוד פה? מה, את לא רוצה ללדת?"  

- כן!!!! אני כן רוצה ללדת! פליזזז... שמישהו יעשה שאני אלד כבר!

זירוז לידה


 

אז מצאת את עצמך בניתוח קיסרי בעקבות לידה שהתחילה בהשראת לידה, כלומר זירוז... ורק בגלל שעברת את שבוע 41...


ועכשיו את שוב בהריון. ואת רוצה ללדת. ואת מאוד רוצה שההריון הזה לא ימשך כל כך הרבה...

 

את לקראת סוף ההריון, הימים חולפים, חם לך וכבד לך ומסורבל כל כך, ולפעמים גם כואב ונמאס לך.


כולן מסביבך יולדות, גם אלה שהיו אמורות ללדת שבועיים אחריך, השכנות, החברות, בנות דודות, האמהות של החברים של הילד מהגן... כולן יולדות ורק את לא.


את אוכלת את עצמך, משתגעת, נטרפת, אם מישהו רק ידבר איתך על זה את תרצי להרוג אותו... כל מה שאת רוצה זה ללדת כבר אבל הלידה לא מגיעה.


הימים חולפים, כבר מזמן עברת את שבוע 40 ואין סימני לידה באופק. אז את מתחילה לעבוד על זה ומחפשת דרכים עדינות לזרז את הלידה שלך.

 

את קובעת תור לטיפול אלטרנטיבי לזירוז: דיקור, רפלקסולוגיה שיאצו וכו'. תוך כדי טיפול מתחילה פעילות רחמית ואת נרגשת ושמחה ואת בטוחה שהנה זה, הלילה זה יקרה. ואז עוברות כמה שעות ושוב כלום. שום דבר. ואת בוכה ומתוסכלת

כי נמאס לך ואת חושבת שהגוף שלך לא יודע לייצר צירים, כי זה מה שאמרו לך בלידה הקודמת כשהגעת לשבוע מתקדם, ובסוף הלידה התחילה בזירוז ונגמרה בקיסרי.


מסביב את שומעת על חברות שרק טיפול אחד בלבד הביא אותן ללידה המיוחלת וזה עוד יותר מתסכל, את שואלת את עצמך: "למה זה לא עובד אצלי?".

 

אז את מתחילה לעשות הליכות ולעלות ולרדת את כל המדרגות בבניין מליון פעם, את כבר מותשת לגמרי אבל את לא מוותרת לעצמך. שמת לעצמך מטרה! את לא מרפה עד שהלידה תתחיל! ואולי... אולי את רק מחזיקה יותר חזק ולא

משחררת, אולי התינוק שלך בכלל עדיין לא מוכן להיוולד... מישהו בכלל חשב לשאול אותו?

 

ובינתיים, אין שום התפתחות ואין שום סימני לידה ואת שוב בוכה ומיואשת. כי נמאס! כמה כבר אפשר להיות בהריון?!?!?!?

 

ואת קובעת תור לטיפול נוסף, והנה גם בו מתחילים צירים ואת שמחה ומאושרת ובטוחה שזהו, הנה היום את יולדת! וחוזרת הביתה ועושה הליכות ושוב עולה ויורדת מליון פעם במדרגות של הבניין, הפעם לא תתני לזה לחמוק מבין זרועותיך...

את מגלה שאנשים ממש גרים אנשים שם למעלה, לומדת להכיר את השלטים החמודים שתלויים להם על הדלתות... ו.... כלום.


הכל עוצר ושום דבר לא מתקדם ונמאס לך. ואת מקנאה בכל אלה שכבר ילדו ולא רוצה לדבר איתן.


ואת בוכה....


ואולי את קובעת תור לטיפול נוסף, כי אולי זה מה שיביא סוף סוף את הלידה המיוחלת ואולי כבר לא, כי גם מזה נמאס לך, מהציפייה שזה מיד יעבוד אבל זה לא קורה אצלך...

 

ואז אחרי ששוב בכית איזה יום יומיים, והצלחת כבר להירגע, את מצליחה לאסוף את עצמך ולהבין שלא הכל בידיים שלך.

 

את כבר מיואשת, מתחילה להשלים עם הרעיון שככל הנראה לא תלדי וגינלית, את מתחילה להשלים עם העובדה שאת הולכת לניתוח נוסף. ואת מיואשת ובוכה עד שכבר מתייבשות לך כבר כל הדמעות...

 

ואז, בלילה האחרון, כמה שעות לפני שעומד לפוג הדד-ליין שלך, את מתעוררת מהצירים. את כבר לא מאמינה שזה זה כי כבר התאכזבת כל כך הרבה פעמים. והשעות עוברות והצירים נעשים יותר חזקים ואת מתחילה להבין שאולי זה זה...

 

חוששת לשמוח כי את כבר למודת אכזבות. אבל וואללה! הם לא מפסיקים.

 

את נכנסת למקלחת ומנסה למצוא מעט נוחות, אבל כבר לא נוח לך בשום תנוחה, את כבר כל כך כאובה ומתחילה לפנטז על האפידורל.


את מעירה את האיש שלך בבוקר, ואומרת לו: "ממי, נראה לי שזה זה" ואתם מתארגנים לצאת לבית החולים.

 

ואז את מגיעה לחדר לידה, וסוף סוף יולדת.

 

מ ז ל - ט ו ב!!!

 

----------------------------------------------------------------------

 

אז כמה נקודות חשובות שיעזרו לך שלא לאבד את הפוקוס:


מטרת העל היא לא לעשות הכל כדי לזרז את הלידה אלא לשמור על שפיות ושלווה עד כמה שאפשר עד שמתחילה הלידה (וזה ממש מאתגר כשאת תחת הלחץ המאסיבי של המערכת הרפואית).


הרבה נשים מוצאות את עצמן ממש עובדות בלזרז את הלידה, וכשזו מבוששת להגיע הן נכנסות למתחים ולחצים גדולים והתסכול חוגג. במקום שהמצב ההורמונלי בגוף ישתנה לכזה שמאפשר לידה, המתח האדיר הזה מעכב אותה יותר.

 

והרבה פעמים התינוק בכלל עדיין לא בשל להיוולד וזקוק לזמן נוסף.

 

מי שילדה בשבועות מאוחרים בפעם הקודמת צריכה לקחת בחשבון שבסבירות גבוהה מאוד גם בלידות הבאות היא תלד בשבועות שכאלה. זה אומר התמודדות מול הסביבה המלחיצה, זה אומר שכששואלים אותך מה תאריך בלידה במשוער

רצוי שתקפיצי אותו אוטומטית בשבועיים שלושה קדימה, כדי שלא יהיה מי שיציק וכל הזמן ישאל: "נו, את עוד פה? את לא רוצה ללדת?"  

 

אין דבר כזה שאשה לא מפתחת צירים! אין!!!


הצירים יגיעו כשיגיע הרגע הנכון וכנראה השיעור שלך לחיים מהלידה הוא  ס ב ל נ ו ת.


הלידה לא תתחיל כשהרופא שלך יחליט שהיא או כשאת תחליטי שהגיע הזמן. הלידה תתחיל כשהתינוק שלך יחליט שזה הזמן לצאת לאוויר העולם.

 

מתח נפשי מסביב המושרה על ידי הסובבים אותך לא עוזר לטובת העניין. כשמלחיצים אותך זה מחלחל וזה מפריע לך... לכן, כל מי שלא חיוני לתהליך - פשוט תשמרי אותו מחוץ לתמונה עד לאחר הלידה.


זירוזים אלטרנטיביים למיניהם מצריכים לרוב יותר מטיפול אחד, בממוצע סדרה של 3 טיפולים תידרש. אז בבקשה לא להתייאש אחרי הטיפול הראשון.

 

קבלי חיבוק גדול וכוחות להמשך הדרך - שתהיה לך לידה טובה ומצויינת בזמן הנכון לך ולתינוק (ולא למערכת).

 

 

  • _1
  • _2
  • _3
  • _4
  • _5


בלידה הקודמת ילדת בקיסרי

ועכשיו את רוצה אחרת?

ברוכה הבאה,

הגעת למקום הנכון!

הצטרפי עכשיו לאתר וקבלי את

המדריך ללידה נרתיקית אחרי קיסרי - בחינם!!!