דף הבית מעייני הישועה

בית חולים מעייני הישועה בבני ברק

 

בית חולים מעייני הישועה הוא בית חולים קהילתי קטן הקיים מזה 22 שנה. יש בו בסה"כ 250 מיטות כאשר רובו הגדול של בית החולים הוא אגף נשים ויולדות.

 

מתבצעות בו מידי שנה כ-10,000 לידות, ומבחינת לידות זהו אחד מבתי החולים הגדולים בארץ.

לבית החולים מגיעות נשים מכל רחבי הארץ, כיוון שאופי בית החולים הוא דתי,  רוב הנשים הן דתיות לאומיות וחרדיות, ועם זאת מגיעות אליו גם לא מעט נשים חילוניות מצפת ועד דימונה.

 

שיעור הניתוחים הקיסריים בבית החולים הוא פחות מ-10%, בהשוואה לבתי חולים אחרים במרכז שם שיעור הניתוחים הוא בסביבות 24%-25%.

 

רוב הנשים לאחר קיסרי תלדנה בלידה רגילה, כ-80%. 

 

לאחר שני ניתוחים קיסריים כ-50-60% מהנשים תלדנה בלידות רגילות.

 

 

כל יולדת נבדקת לגופה, דוח הניתוח הקיסרי או הניתוחים הקיסריים נבדקים בקפידה: האישה עוברת תהליך כדי לדעת אם אפשר לאפשר לה ללדת לידה רגילה והעובדה היא שרוב הנשים כן יכולות. אם יש סיבה שחוזרת על עצמה למשל כמו אגן מאוד מאוד צר, ישקלו האם לאפשר ליולדת ויב"ק או לא. חוסר התקדמות בלידה הקודמת שהסתיימה בניתוח לא בהכרח מהווה סיבה לגשת מיד לניתוח חוזר, אלא יאפשרו ויב"ק, בהתאם לנתוני היולדת.

 

אף פעם לא מבטיחים שזה תמיד ילך, אבל לפחות הולכים בכיוון. 

 

זירוז לידה אחרי קיסרי

 

בלידות לאחר קיסרי עושים זירוזים, בניגוד לרוב בתי החולים בהם מיד מנתחים, במקרים הבאים למשל:

אישה בשבוע 42 והיא טרם ילדה.

 

אישה בשבוע 40 עם מיעוט מי שפיר ועובר בסיכון, מיעוט מי שפיר בבתי חולים אחרים מביא אוטומטית לקיסרי חוזר אם לאישה יש קיסרי בעברה.

בשנת 2010 הכריז ה- ACOG (הקונגרס האמריקאי לגניקולוגיה ומיילדות)  כי לידה אחרי קיסרי הוא דבר בטוח ואחרי 2 קיסריים לא פחות בטוחה מאשר לאחר קיסרי אחד. כלומר אין הבדל בין VBAC ל VBA2C על פי נייר העמדה של ה-ACOG.

ברוב המקומות לא מאפשרים ללדת לאחר שני קיסריים.  ניתוח קיסרי אורך 20-30 דקות, לעומת לידה שאורכת מספר רב של שעות ודורשת השקעת עבודה מרובה יותר וביקורת קפדנית יותר.

 

לידת תאומים

 

במעייני הישועה רוב התאומים נולדים בלידה רגילה, אם התאום הראשון במצג ראש והתאום השני בכל מצג אחר, לאחר לידת הראשון יבוצע היפוך לשני. אם הראשון אינו במצג ראש אי אפשר לבצע היפוך חיצוני לפני הלידה. ברוב המקרים הלידות האלה טובות ומוצלחות. לידות תאומים בהרבה בתי חולים הולכות מיד לניתוח קיסרי וזה שגוי.

לפני כחודשיים הסתיים מחקר על לידות תאומים וגינליות והתוצאות מראות כי אין שום תועלת לתאום השני בניתוח קיסרי. החשש היה שהתאום השני יפגע מהלידה הרגילה אך המחקר הראה שלא. קיסרי אינו משפר תוצאות ואינו תורם דבר לתאום השני.

 

לידה לאחר שני קיסריים או יותר

 

בבית החולים בעבר ביצעו לידות לאחר שלושה ניתוחים קיסריים. כיום לא מבצעים לידות כאלה יותר כיוון שחברת הביטוח איננה מאפשרת זאת. הסיבה לכך היא שאין מספיק מידע שאפשר להסתמך עליו בנוגע ללידת אחרי 3 קיסריים, וכשלא יודעים מעדיפים ללכת בדרך הבטוחה אותה מכירים.

ממליצים לאישה על טיפול אך לא כופים עליה טיפול. אם אישה לוקחת אחריות על הלידה ומסרבת לעבור ניתוח קיסרי אי אפשר לחייב אותה לעבור קיסרי אפילו בצו בית משפט. אם בני הזוג לא מאמינים בצוות שמטפל כדאי שימצאו מקום שבו הם כן מאמינים בצוות.

 

חשוב מאוד איך מיילדים אחרי 2 ניתוחים קיסריים – לא סתם לעשות זאת לכל אישה. דרוש סינון קפדני של יולדות: 

· דוחות הניתוחים  הקיסריים מראים כי מהלך הניתוחים היה תקין.

· בדיקת גודלו של העובר – שאינו גדול יותר מהעוברים הקודמים.

 

שיעור הקרעים ברחם בלידות לאחר שני ניתוחים קיסריים הוא פחות מ 1%.

קרע של הרחם משמעותו לעיתים יכולה להיות שאישה מאבדת את הרחם. אישה צריכה לקבל את הטיפול המיטבי הטוב היותר והנכון ביותר ללא קשר לכמות הילדים שתלד.

באוכלוסיה החילונית 0.5%  קרע של הרחם זה אחוז גבוה מאוד. כיוון שלאישה יש 2-3 ילדים אז 3 ניתוחים קיסריים זה לא נורא. אבל זה לא נכון ולא מקובל, מבחינת תופעות לוואי ארוכות טווח, זוהי איננה רפואה נכונה. לנל"ק 2 זו השקעת עבודה גדולה יותר מניתוח קיסרי אבל זוהי איננה סיבה למה צריך לוותר על לידה רגילה.

 

אחרי שני ניתוחים אישה לא תצטרך לשלם עבור לידה פרטית כל צוות בית החולים מספיק מיומן בלידות אחרי שני קיסריים. אפשר ללדת לידה פרטית עם מיילדת או עם רופא במסגרת שירותי רפואה פרטיים של בית החולים.

 

השראת לידה בקרישיות יתר

 

במקרה של קרישיות יתר רוצים למנוע סיבוכים כתוצאה מהקרישיות יתר, כדי שלא תהיה תמותת עוברים, טרומבוזות אצל האם ותסחיף ריאתי. עובר שהגיע לבשלות צריך להוציאו ולכן מבצעים השראת לידה בשבוע 38-39.

 

במעייני הישועה משתמשים כבר 22 שנה בזירוז באמצעות PGE2 (בציטוטק לא משתמשים כי הספרות מראה שהוא גורם ליותר קרעים ברחם). שמים טבליות PGE2 במינון נמוך ½ מ"ג בצוואר הרחם. מסבירים לנשים שצריך לחכות בסבלנות כי זה יכול לקחת ימים. זה לא תהליך של שעות אלא של ימים ולעיתים יכול לקחת גם 2-5 ימים.

 

 

רוב הנשים יולדות בלידות רגילות ואין יותר קרעים ברחם ואין יותר לידות מכשירניות. היות ו-PEG2 מופרש מצוואר הרחם בלידה רגילה. משתדלים לדמות את הזירוז למינון של לידה רגילה כלומר המינון הוא נמוך מאוד. המטרה היא לא לגרום מיד לצירים אלא לרכך את צוואר הרחם ולגרום לו למחיקה. התוצאה תהיה שלאט לאט יתחילו צירים ופתיחה.

 

 

 

ישנן גם נשים להן יתחילו צירים תוך שעתיים. הניסיון במעייני הישועה עם PGE2 הוא מצויין.

הקרעים ברחם המתועדים בספרות נובעים משימוש במינונים גבוהים מאוד של PGE2.

 

 

יש כמה צורות של PGE2: ½ מ"ג טבליות – זה מה שמשתמשים, הטבליות מצויינות לשימוש בהשראת לידה. מתוקף זה שבבית החולים ישנו מספר לידות כה גדול נעשים מאות זירוזים בשנה.

3 מ"ג טבליות – לא בשימוש כבר למעלה מ-2- שנה

½ מ"ג בג'ל אינו אפקטיבי להשגת התוצאה הרצויה.

אישה שעושים לה זירוז יכולה לקבל עד 10 מנות של PGE2.

 

כ-60%-50% מהנשים לאחר שני ניתוחים קיסריים מתאימות לויבק. לויבק ראשון בודדות הן אלה שלא מתאימות.

תפירת הרחם – אם הרחם נתפר בשכבה אחת של תפרים לא עושים זירוז. היום תופרים רק בשתי שכבות.

התפירה בשכבה אחת נועדה לקצר את משך הניתוח בכ-10 דקות. בעקבות שיטה זו החלו לראות שישנם יותר קרעים ברחם בנשים שניסו ויבק.

אם היולדת באה בלידה עצמונית ונתפרה בשכבה אחת יאפשרו לה לידה רגילה, אבל אם יהיה צורך בזירוז לא יתנו לה זירוז כיוון שישנה עליה ברמת הסיכון.

שיעור הניתוחים בבית החולים נע סביב-12%-10% בשנת 2011 עמד שיעור הניתוחים על 9.8% בלבד.

 

לידות עכוז

 

בבית החולים לא מאפשרים לידת עכוז בלידה ראשונה.

הייתה תקופה שהיו המון לידות עכוז: לידות ראשונות, השראת לידה וכו'.

נערך מחקר גדול בנושא לידות עכוז, המחקר המפורסם של מרי האנה בו השתתף בית החולים, שזהו המחקר הגדול ביותר שנעשה בעולם בנושא לידות עכוז. המחקר הופסק לפני סופו באופן מיידי.

אנליזת ביניים של התוצאות, כ-1500 לידות, התברר שיש יותר פגיעה בעוברים לעומת ניתוח קיסרי. המחקר מצא כי בתינוקות שנולדו בלידת עכוז נרתיקית הסיכוי של התינוק לפירכוסים, לצורך בקבלת טיפול נמרץ נשימתי, הסיכוי לתמותה הוא פי 3 מאשר בקיסרי.

בבית החולים מעייני הישועה לא ראו תופעות אלה בלידות העכוז שבוצעו בבית החולים בניגוד למה שהראה הניסוי.

 

בניסוי פילחו את העולם בכמה צורות:

 

ניסיון הרופאים ביילוד עכוז בשנים: 5-10 שנים, 10-20 שנים, ומעל 20 שנים.

ארצות מפותחות לעומת ארצות מתפתחות

בכל רחבי העולם תוצאות הלידות היו דומות.

עקבו אחרי הילדים עד גיל 3-4 ומצאו כי אחרי גיל שנתיים אין הבדל במצב הילודים – כלומר גם אלה שהסתבכו בלידות בגיל שנתיים היו בסדר. אחרי זה נשמעה ביקורת על כך שהמחקר הופסק ולא הושלם והפסקתו הביאה בעצם לכך שהיום כמעט ולא מיילדים לידות עכוז בארץ ובעולם.

 

האיגוד הישראלי למיילדות וגניקולוגיה דן בנושא לידות עכוז:

 

ייתכן שאם היו משלימים את הניסוי ומגיעים ל-3000 לידות היו רואים שלא כך הדבר אבל כיוון שהמחקר הופסק באמצע לא ניתן לדעת.

תוצאות אימהיות לא היו פונקציה במחקר של מרי האנה, שם נבדקו הילודים בלבד.

 

 

הדור הצעיר של הרופאים ב–12 השנים האחרונות חסר ניסיון בלידות עכוז וזו הסיבה שמיילדים עכוז בלידת התאום השני, כדי שלא יאבד הידע והניסיון ביילוד עכוז מבית החולים.

 

עכוז בלידה ראשונה – הצוות אינו מספיק מיומן לקבל לידות עכוז. אם קורה משהו לא רק האישה בצרה אלא גם הרופאים בצרה כיוון שאין אף רופא שיגן עליהם.

ישנן ויכוח מול הנהלת בית החולים וחברת הביטוח הדורשים להפסיק ליילד ויבק אחרי שני קיסריים. זוהי גם הסיבה בגללה הפסיקו ליילד נרתיקית לאחר שלושה ניתוחים קיסריים. ללידה לאחר 3 קיסריים אין מספיק תיעוד בספרות העולמית, אם תהיה תביעה משפטית אז אין הגנה. אין הצדקה.

ישנם מצבים בהם יש צורך בלידה מכשירנית בהם השימוש במלקחיים עדיף על השימוש בוואקום. אבל לידות מלקחיים כמעט ולא עושים בארץ, כיוון שישנם רופאים מעטים בלבד שיודעים ליילד מקלחיים.

 

לפני 35 שנה שיעור הניתוחים הקיסריים בארץ היה 2.5%, היה צורך להצדיק בעבר כל ניתוח והייתה ביקורת גדולה על הניתוחים. היום ניתוחים קיסריים הם מובן מאליו.

כל עוד לא תהיה הגנה משפטית לרופאים לא יהיו בארץ לידות עכוז וגם לא תהינה לידות לאחר 3 ניתוחים קיסריים. הסיבה לכך שישנם כל כך הרבה ניתוחים הארץ ובעולם היא הרפואה בהתגוננות.

 

מאותה סיבה נשים גם עוברות בדיקות רפואיות מיותרות במהלך ההריון. לדוגמא: ישנה הנחייה מפורשת של משרד הבריאות שלא לבדוק CMV בהריון. למרות הנחייה זו כל הרופאים בודקים. אין צורך לבדוק CMV כי זוהי מחלה אחת מיני רבות, ישנן מחלות כה רבות שאף הן עשויות לגרום נזקים חמורים לעובר ואותן לא בודקים, דווקא ל CMV נתפסו.

 

התוצאה היא שבעקבות בדיקות אלה נעשות המון הפסקות הריון בארץ, כיוון שהרופאים לא מוכנים לקחת אחריות ולהסתכן בתביעה משפטית. במידה ונמצא כי האישה נושאת CMV ממילצים על הפסקת הריון גם אם אין צורך אמיתי בכך, אבל למחלות אחרות שהן בעיותיות לא פחות לא מבצעים בדיקות.

 

חדר לידה:

 

ניטור רציף – לא מחייבים בבית החולים ניטור רציף, אלא פעם בשעה מוניטור למשך 20 דקות.

כן מתעקשים על פתיחת וריד (לא בהכרח לצורך קבלת עירוי).

מוניטור אלחוטי אין בחדר הלידה. היולדות יוכולות לשבת על כדור פיזיולוגי ומחוברות למוניטור, הן אינן מוגבלות למיטה. ישנו מוניטור מרכזי בעמדת המיילדות.

ישנם 11 חדרי לידה וכעת ניבנים 3 נוספים. בחדרים שירותים ומקלחת ברוב החדרים. אמבטיות אין, אך ייתכן שבחדרים החדשים יכניסו ג'קוזי.

 

 

לא מעט יולדות מעדיפות ללדת באופן טבעי ומאפשרים זאת.

אין טלויזיות בחדרי הלידה.

חדר ניתוח קרוב לחדרי הלידה – ישנם כ-90 ניתוחים קיסריים בחודש.

 

 

ביקורת פנימית על רופאי בית החולים:

 

פר רופא בודקים מהו אחוז הניתוחים הקיסריים. אם מתברר שלרופא ישנו % ניתוחים גבוה יותר מהממוצע בבית החולים, נאסר עליו להחליט על קיסרי מבלי להתייעץ עם רופא בכיר, עד שהוא מיישר קו למה שמקובל בבית החולים.

לדוגמא רופא שהיה לו שיעור ניתוחים גבוה, נאשר עליו לקבל החלטה האם לנתח גם באמצע הלילה  היה עליו לקבל אישר של רופא בכיר, שנכנס לתיק הרפואי של היולדת מרחוק וקיבל בפקס את המוניטור.

 

קצב ההתקדמות בלידה:

 

עקומת פרידמן – זוהי עקומה המתארת את קצב ההתקדמות המצופה בלידה. זה דבר ישן, שאולי נכון לאוכלוסיה האמריקאית אך לא בהכרח נכון לאוכלוסיה הישראלית.

שנים לא ציירו את עקומת פרידמן בבית החולים בכוונה. יש כללים נוקשים וזמנים להתקדמות בפתיחה ולפוזיציה של הראש בפרקי זמן מאוד מדוייקים, לכל שלב ושלב בלידה, אבל במציאות זה לא עובד ככה.

דווקא באוכלוסיה וולדנית מהלך הלידה מאוד משתנה. אשה יכולה להיות שעות בלידה בלי פתיחה ואז בשעה אחת היא יכולה ללדת. כל בדיקה נרשמת ויש מעקב.

שיטת המיחשוב החדשה הנמצאת בחדרי הלידה מציירת נקודה על עקומת פרידמן. עושים הערכה כללית למצב האשה הועובר. העקומה לא מכתיבה את קצב ההתקדמות.

 

שימוש באפידורל:

 

% שימוש באפידורל כ-50% כי ש הרבה יולדות שלא מספיקות לקבל אפידורל. כמעט כל אישה שתרצה תקבל אפידורל.

חדר הלידה מאוד שקט, לרוב לא נשמעות שם צעקות.

 

מחלקת יולדות:

 

בבית החולים נבנית כעת מחלקת יולדות חדשה שתהיה כמו "מחלקה ראשונה", במחלקה זו יהיו חדרים מעוצבים בשירות ציבורי ללא תשלום.

יולדות בלידה רגילה זכאיות ל-3 ימים בבית החולים, כאשר יולדות בניתוח קיסרי זכאיות ל-5 ימים (יום נוסף לעומת שאר בתי החולים בארץ).

הייתה התלבטות אם לבנות מלונית בבית החולים ולבסוף הוחלט לבנות מחלקה בקומה 7 שהתנאים בה יהיה כתנאי בית מלון והשהות בה היא איננה בתשלום.

בבית החולים השירותים אינם בתשלום אלא אם כן היולדת בוחרת כך: בית החולים הוא ציבורי ונותן כל מה שאפשר ללא תשלום.

במחלקת היולדות חדר אוכל מעוצב.

ישנו ביות חלקי.

בכל חדר 3 יולדות.

בקומה 5 ישנם חדרים אישיים.

 

בבית החולים ישנה פגייה חדשה ומצויידת למופת. הפגייה קולטת פגים המגיעים מבית החולים משניידר ומתל השומר כשהפגיות שלהם מתמלאות.

 

כדי להביא לשינוי בבתי החולים האחרים:

 

המציאות תשתנה רק אם היולדות תדרושנה. חלק גדול ממה שמאפשר בית החולים נובע מדרישת הציבור לכך. ציבור גדול של נשים לאחר שני ניתוחים קיסריים דורש לידת ויב"ק ולא קיסרי חוזר וזו הסיבה שמאפשרים זאת בבית החולים.

מנהל המחלקה מעדיף להחזיר את היולדות לנתיב של לידות רגילות כדי להימנע מניתוחים חוזרים ולא להגיע למצב שנשים עוברות מספר גדול של ניתוחים ואז יתחילו לראות גם תמותה אימהית. הקושי בניתוחים עולה מניתוח לניתוח והדבר הנכון לעשות כדי לדאוג לטובת היולדות הוא להכניסן לנתיב של לידות רגילות.

 

באוכלוסיה בה יש 2-3 ילדים אז מספר של 3 ניתוחים הוא אפשרי, אבל לא באוכלוסיה בה לנשים יש כ-12 ילדים בממוצע.

 

קשירת חצוצרות – עיקור:

 

בבתי חולים אחרים לאחר 3-4 ניתוחים עושים קשירת חצוצרות = עיקור. 

ניתוח 3-4 אינו מהווה אינדיקציה רפואית לקשירת חצוצרות, בבית החולים לא קושרים חצוצרות אוטומטית. האשה חותמת מראש כאשר מובטח לה שיבדק מצב האיברים הפנימיים ויכולת הרחם לשאת הריונות נוספים.

 

 

אם נמצא כי המצב לקין לא יקשרו לה את החצוצרותץ רק אם יש צורך אמיתי וההידבקויות הפנימיות מסכנות את  חייה בניתוח נוסף, או שמצב הרחם מרופט כל כך שמהווה סיכון לשאת הריון. במצב כזה יבצעו קשירת חצוצרות. לצורך עיקור יש צורך בקבלת אישור מרב  בית החולים.

הרופאים לא יכולים לעשות כרצונם, יש להם ביקורת נוספת עליהם. רופא שיקשור חצוצרות שלא לצורך או ללא אישור, לא יוכל יותר ליילד בבית החולים.

 

לפעמים האישה מבקשת קשירת חצוצרות – במקרה כזה לא יאשרו, האשה תצטרך ללכת לבית חולים אחר ללדת בו יבוצע הניתוח וקשירת החצוצרות.

מיום הקמתו של בית החולים לא היה מצב שבו לא אישרו קשירת חצוצרות אם היה בכך צורך, לעיתים היה צורך בחוות דעת של רופא נוסף אבל בסוף אישרו. אם יהיה צורך אמיתי להוציא את הרחם, יוציאו אותו.

 

הפלה - הפסקת הריון:

 

אם רואים מצב שבו אין דופק לעובר, 2 רופאים שונים צריכים לבצע בדיקת אולטראסאונד. אחד לא מספיק בשביל לקבל החלטה לביצוע הפלה.

2 רופאים צריכים לחתום שאין דופק והעובר לא חי ואז הרב מאשר לעשות גרידה. נוהל זה נועד כדי להבטיח שלא יבוצעו הפסקות הריון והפלות שלא באמת היה בהן צורך.

 

 


 

 

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן

התכנים המופיעים באתר מטרתם לספק מידע ואינם מהווים בשום אופן תחליף לייעוץ רפואי מקצועי
אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שנגרם בעקבות שימוש במידע המופיע באתר