ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

"בלידה שלי ידעתי ששירה דואגת למה שצריך ואני יכולה להתרכז בללדת. היא תמכה בי – פיזית ונפשית - וידעתי שאני יכולה לסמוך עליה בכל מה שיקרה. ממליצה לכל אחת שתהיה לה דולה כמו שירה, ורצוי את שירה בעצמה (-:"

הלידה הראשונה שלי הייתה קיסרי יזום, עקב מצג עכוז.

בהריון הראשון, הייתי נטולת ידע לחלוטין- לא היה לי מושג קלוש לגבי האפשרויות שלי במצג עכוז ומה שהרופאים הורו לי לעשות, עשיתי, בלי לפקפק לרגע.

בהריון השני, עשיתי חיפוש אגבי בגוגל, מתוך עניין לגבי מה קורה אחרי קיסרי אחד- גם אני, כמו נשים רבות, חשבתי שנגזר עליי ללדת בקיסרי לנצח. מה שגיליתי היה כמו אוצר בקצה הקשת. מצאתי את האתר של ויב״ק ישראל ואחריו גם את קבוצת הפייסבוק, ולא יכולתי להפסיק לקרוא. הייתי בהלם מכמות המידע שמצאתי באתר ובקבוצה ומהסיפורים המדהימים שנסכו בי תחושת ביטחון.

מחצית מההריון העברתי בתחושה ברורה שאני לא צריכה או רוצה דולה. ואז, בערך במחצית ההריון, לאחר שיחה עם בעלי שבה הבנתי שגם לו יש הרבה מאוד חששות ופחדים לקראת הלידה ושלא בטוח שהוא יוכל לתמוך בי בתהליך הזה, שהוא ראשון גם לו, התחלתי לפקפק ביכולת שלי להצליח בויב״ק.

ואז, כאילו הקארמה קראה את תחושותיי, העלתה שירה פוסט שבו היא מספרת שסיימה את לימודיה והיא כעת דולה. למען האמת, שירה העלתה פוסט לגביה ולגבי עוד רבות מחברותיה, כולל מספרי הטלפון שלהן גם, אבל היה לי ברור שאם אני רוצה מישהי לידי, זו רק את האישה המדהימה שפקחה את עיניי ואפשרה לי גישה למאגר המידע העצום הזה.

כבר בשיחה הראשונה עם שירה התאהבתי בה. מאחורי הלוחמנות הזו, שנאבקת במוסדות רפואיים עד חומרה על מנת שיחשפו את המידע לגבי מה שקורה בהם לציבור הרחב, מצאתי אישה עדינה ומכילה מאוד שהפיגה מייד את חששותיי. עד הלידה הספקנו להיפגש פעמיים ולדבר עוד עשרות פעמים. כל שאלה שהייתה לי, כל תחושה, כל דבר ולו הקטן ביותר שחשתי צורך לשתף- ידעתי שאני יכולה לפנות לשירה. והיא- בין העבודה, לבעל, לשלושת ילדיה- תמיד ענתה לי מייד ובסבלנות אין קץ.

רצה הגורל, ודווקא בלידה שירה לא הייתה איתי. אני כבר הגעתי לאמצע שבוע 42 ולשירה הייתה חופשה משפחתית שנקבעה מראש (על אף שהיא הציעה לבטל אותה! כמובן שסירבתי). גם כאן, שירה הייתה הראשונה שידעה שיש לי צירים (הערתי אותה ב-5 בבוקר, בזמן שבעלי ישן) והיא ליוותה אותי בטלפון עד כמעט הרגע שיצאתי לבית החולים. הדולה המגבה שעובדת עם שירה, אותה פגשתי לראשונה בבית החולים (למרות ששירה ניסתה לשדל אותי לפגוש אותה כבר שבועיים לפני...), הייתה פשוט מדהימה.

יצוין שעד לרגע הלידה, עברתי מכבש לחצים בבית החולים, ו-5 רופאים שונים ומי יודע עוד כמה אחיות, ניסו לדחוף אותי לקיסרי. בכל פעם יצאתי בוכה מהמעקב בביה״ח ובכל פעם זו הייתה שירה שהרגיעה אותי ועזרה לי לשמור על אמונה בעצמי.

אין לי ספק שבלי שירה ובלי האתר המדהים שהיא הקימה והקבוצה המדהימה שמושפעת ישירות משירה וממי שהיא, הייתי מגיעה לקיסרי נוסף. הרגע הזה, שבו הניחו את התינוקת עליי, הוא רגע שאותו אני חבה לשירה באופן ישיר...