ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

יולדות רבות נדחקות לפינה ומופעל עליהן לחץ רב תוך שימוש בהפחדה על מנת שיסכימו להליכים רפואיים העשויים בסבירות גבוהה לפגוע באיכות חייהן לטווח הקצר והארוך. הליכים רפואיים מבוצעים לעיתים בנשים ללא קבלת הסכמתן ואפילו מבלי ליידע אותן על כך: פקיעת מי שפיר, שימוש בפיטוצין, הפרדת קרומים ועוד אחרים.

לפעמים נשמעים סיפורים מיולדות על אנשי צוות שביצעו בהן הליכים כאלה ואחרים על אף התנגדותן הברורה והחד משמעית לכך. נשמעים גם סיפורים על נשים שבוצע בהן חתך חיץ ללא כל התוויה רפואית לכך ומבלי שביקשו את רשותן או הסכמתן לכך, ולעומתן ישנם גם סיפורים של "בנות המזל" שהצליחו לצעוק למיילדת בשנייה האחרונה "אל תחתכי אותי".

לא אחת מושפלות יולדות על ידי מי מאנשי הצוות, שמם של הרופאים המרדימים נודע לשמצה. אבל לא הם לבדם הטוענים לכתר. ניסיונות טיוח והעלמת התלונות נעשים על ידי בתי החולים במקום העמדת איש הצוות לדין משמעתי ונזיפה. חדרי הלידה הם בין המקומות הבודדים הנותנים שירות לציבור, אך לא מאפשרים מתן משוב על פעילותם, הם אינם מחפשים לשפר עצמם בפן השירות האנושי אלא בגימיקים שיווקיים כמו חדרי לידה מפוארים.

משרד הבריאות מגבש נוהל הפוגע בנשים המעוניינות בלידות בית מסיבות שונות, אך בעיקר עקב חוסר שביעות רצונן מלידות בבתי החולים. נשים אלו בוחרות ללדת בבית לאחר שלמדו את יתרונותיהן הרבים של לידות הבית, הן בוחרות בחירה מושכלת.
רמיסה קשה זו מביאה נשים ללידות מסוכנות ללא קבלת סיוע מקצועי (אנאסיסטד).

שלילת הזכות לבחירת טיפול רפואי כזה או אחר לא הייתה עוברת בשקט בקרב הציבור אלמלא היה מדובר בלידות. אבל שוב, כשמגיעים ללידות כל החוקים בטלים.

בדף זה מובאים חוקים רלוונטיים של מדינת ישראל שנועדו להגן בין השאר גם על היולדות. אז אולי מישהו יוכל להסביר כיצד יתכן שמשרד הבריאות ובתי החולים מתעלמים מהם?

לידות בית בישראל ובעולם - עבודה שהוגשה לוועדה לקידום מעמד האשה 2008

להלן מספר חוקים אשר אמורים להגן על זכויותיה של כל יולדת:

חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו*

אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם.
3. אין פוגעים בקנינו של אדם.
4. כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו.
5. אין נוטלים ואין מגבילים את חירותו של אדם במאסר, במעצר, בהסגרה או בכל דרך אחרת.
7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.

חוק זכויות החולה, תשנ"ו-1996

הזכות לטיפול רפואי
3. (א) כל הנזקק לטיפול רפואי זכאי לקבלו בהתאם לכל דין ובהתאם לתנאים ולהסדרים הנוהגים, מעת לעת, במערכת הבריאות בישראל.
(ב) במצב חירום רפואי זכאי אדם לקבל טיפול רפואי דחוף ללא התניה.

טיפול רפואי נאות
5. מטופל זכאי לקבל טיפול רפואי נאות, הן מבחינת הרמה המקצועית והאיכות הרפואית, והן מבחינת יחסי האנוש.

מידע בדבר זהות המטפל
6. (א) מטופל זכאי למידע בדבר זהותו ותפקידו של כל אדם שמטפל בו.

דעה נוספת
7. מטופל זכאי להשיג מיוזמתו דעה נוספת לענין הטיפול בו; המטפל והמוסד הרפואי יסייעו למטופל בכל הדרוש למימוש זכות זו.
שמירה על כבודו ופרטיותו של המטופל
10. (א) מטפל, כל מי שעובד בפיקוחו של המטפל וכן כל עובד אחר של המוסד הרפואי ישמרו על כבודו ועל פרטיותו של המטופל בכל שלבי הטיפול הרפואי.

טיפול רפואי במצב חירום רפואי או סכנה חמורה
11. (א) בנסיבות שיש בהן לכאורה מצב חירום רפואי או סכנה חמורה, והתבקש מטפל או מוסד רפואי לתת טיפול רפואי לאדם, יבדוק אותו המטפל ויטפל בו ככל יכולתו.

הסכמה מדעת לטיפול רפואי
13. (א) לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לפי הוראות פרק זה.
(ב) לשם קבלת הסכמה מדעת, ימסור המטפל למטופל מידע רפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע; לענין זה, "מידע רפואי", לרבות –
(1) האבחנה (הדיאגנוזה) והסָכוּת (הפרוגנוזה) של מצבו הרפואי של המטופל;
(2) תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפויה והסיכויים של הטיפול המוצע;
(3) הסיכונים הכרוכים בטיפול המוצע, לרבות תופעות לוואי, כאב ואי נוחות;
(4) סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופיים או של העדר טיפול רפואי;
(5) עובדת היות הטיפול בעל אופי חדשני.
(ג) המטפל ימסור למטופל את המידע הרפואי, בשלב מוקדם ככל האפשר, ובאופן שיאפשר למטופל מידה מרבית של הבנת המידע לשם קבלת החלטה בדרך של בחירה מרצון ואי תלות.

אופן מתן הסכמה מדעת
14. (א) הסכמה מדעת יכול שתהיה בכתב, בעל פה או בדרך של התנהגות.
(ב) הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת תינתן במסמך בכתב, שיכלול את תמצית ההסבר שניתן למטופל.
(ג) נזקק מטופל לטיפול רפואי המנוי בתוספת ונמנע ממנו לתת את הסכמתו מדעת בכתב, תינתן ההסכמה בפני שני עדים, ובלבד שדבר ההסכמה והעדות יתועדו בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.
(ד) במצב חירום רפואי, הסכמה מדעת לטיפול רפואי המנוי בתוספת יכול שתינתן בעל פה ובלבד שדבר ההסכמה יתועד בכתב סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

טיפול רפואי ללא הסכמה
15. על אף הוראות סעיף 13 –
(1) מטפל רשאי לתת טיפול רפואי שאינו מנוי בתוספת, גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל אם נתקיימו כל אלה:
(א) מצבו הגופני או הנפשי של המטופל אינו מאפשר קבלת הסכמתו מדעת;
(ב) לא ידוע למטפל כי המטופל או אפוטרופסו מתנגד לקבלת הטיפול הרפואי;
(ג) אין אפשרות לקבל את הסכמת בא כוחו אם מונה בא כוח מטעמו לפי סעיף 16, או אין אפשרות לקבל את הסכמת אפוטרופסו אם המטופל הוא קטין או פסול דין.
(2) בנסיבות שבהן נשקפת למטופל סכנה חמורה והוא מתנגד לטיפול רפואי, שיש לתיתו בנסיבות הענין בהקדם, רשאי מטפל לתת את הטיפול הרפואי אף בניגוד לרצון המטופל אם ועדת האתיקה, לאחר ששמעה את המטופל, אישרה את מתן הטיפול ובלבד ששוכנעה כי נתקיימו כל אלה:
(א) נמסר למטופל מידע כנדרש לקבלת הסכמה מדעת;
(ב) צפוי שהטיפול הרפואי ישפר במידה ניכרת את מצבו הרפואי של המטופל;
(ג) קיים יסוד סביר להניח שלאחר מתן הטיפול הרפואי יתן המטופל את הסכמתו למפרע.
(3) בנסיבות של מצב חירום רפואי רשאי מטפל לתת טיפול רפואי דחוף גם ללא הסכמתו מדעת של המטופל, אם בשל נסיבות החירום, לרבות מצבו הגופני או הנפשי של המטופל, לא ניתן לקבל את הסכמתו מדעת; טיפול רפואי המנוי בתוספת יינתן בהסכמת שלושה רופאים, אלא אם כן נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת.

אחראי לזכויות המטופל
25. מנהל מוסד רפואי ימנה עובד שיהיה אחראי לזכויות המטופל שתפקידיו הם –
(1) מתן ייעוץ וסיוע למטופל בקשר למימוש זכויותיו על פי חוק זה;
(2) קבלת תלונות של מטופלים, בדיקתן והטיפול בהן; תלונות שענינן איכות הטיפול הרפואי יועברו לטיפולו של מנהל המוסד הרפואי;
(3) הדרכה והנחיה של חברי הסגל הרפואי והמינהלי של המוסד הרפואי בכל הנוגע להוראות חוק זה.

תוספת
(סעיפים 14, 15)
1. ניתוחים, למעט כירורגיה זעירה.
2. צינתורים של כלי דם.
3. דיאליזה.
4. טיפול בקרינה מייננת (רדיותרפיה).
5. טיפולי הפריה חוץ-גופית.
6. כימותרפיה לטיפול בתהליכים ממאירים.

חוק שיווי זכויות האשה, תשי"א-1951 - זכות האישה על גופה

6א. לכל אישה זכות מלאה על גופה; אין בהוראת סעיף זה כדי להתיר איסורים שנקבעו בדין.

חוק העונשין, תשל"ז-1977

צידוק (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994
34יג. לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה באחד מאלה:
(1) הוא היה חייב או מוסמך, לפי דין, לעשותו;
(2) עשהו על-פי צו של רשות מוסמכת שהיה חייב לפי דין לציית לה, זולת אם הצו הוא בעליל שלא כדין;
(3) במעשה הטעון לפי דין הסכמה, כאשר המעשה היה דרוש באופן מיידי לשם הצלת חיי אדם, שלמות גופו, או למניעת נזק חמור לבריאותו, ואם בנסיבות הענין לא היה בידו להשיג את ההסכמה;
(4) עשהו באדם בהסכמה כדין, תוך פעולה או טיפול רפואיים, שתכליתם טובתו או טובת הזולת;
(5) עשהו תוך פעילות ספורטיבית או משחק ספורטיבי, שאינם אסורים לפי דין ואינם נוגדים את תקנת הציבור, ובהתאם לכללים הנהוגים בהם.
פרשנות (תיקון מס' 39) תשנ"ד-1994
34כא. ניתן דין לפירושים סבירים אחדים לפי תכליתו, יוכרע הענין לפי הפירוש המקל ביותר עם מי שאמור לשאת באחריות פלילית לפי אותו דין.

אפשרי כי חוק העונשין יכול לסייע להגנת בעלי המקצוע שנתנו סיוע ליולדת לנל"ק בלידת בית. נשאלת השאלה האם היה על בעל/ת המקצוע להפקיר את היולדת ולהימנע מלהגיש לה סיוע בלידה כיוון שנהלי משרד הבריאות אוסרים זאת? הכיצד ייתכן דבר שכזה שהרי אינו עולה בקנה אחד עם האתיקה הרפואית לה מחוייב הרופא?

* פורסם ס"ח תשנ"ב מס' 1391 מיום 25.3.1992 עמ' 150 (ה"ח תשנ"ב מס' 2086 עמ' 60).
תוקן ס"ח תשנ"ד מס' 1454 מיום 10.3.1994 עמ' 90 (ה"ח תשנ"ד מס' 2250 עמ' 289) – תיקון מס' 1 בסעיף 11 לחוק יסוד: חופש העיסוק, תשנ"ד-1994.