ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

אחת השאלות הנפוצות שעולה על ידי נשים שילדו בקיסרי בלידה הקודמת, היא האם אפשר לעשות זירוז לידה אחרי קיסרי.

 

התשובה היא כן! בהחלט אפשרי!

 

אבל לפני כן חשוב מאוד לשאול ולהבין למה? מה הסיבה שמצריכה זירוז לידה והאם היא באמת הכרחית או שזו החלטה שרירותית.

 

אז בואי נתחיל בכמה מושגי יסוד בסיסיים ונגדיר "זירוז".

 

המינוח "זירוז" מתייחס לשני  מצבים רפואיים שונים מאוד זה מזה.

 

האחד - השראת לידה - אינדוקציה induction.

 

השני - "הגברת" לידה -אוגמנטציה augmentation .

 

אינדוקציה induction, השראת לידה, היא פרוצדורה רפואית בה אישה מגיעה לתהליך של הפעלת לידה באופן יזום, כאשר אין כל בשלות גופנית ללידה והגוף לא מראה סימנים של התחלת לידה.

 

אוגמנטציה augmentation, "הגברה/חיזוק" לידה, היא מצב שבו הגוף התחיל תהליך של לידה בצירים או בירידת מים, כלומר הגוף מראה סימנים שהוא בעניין, אבל מסיבה כלשהי יש צורך להתערב ולעזור לתהליך להתקדם, או כי אין מספיק צירים או אם הצירים לא אפקטיביים דיים על מנת שהלידה תתקדם.

 

לפני הכל חשוב לומר שאם אין סיבה ממש ממש טובה לזרז, בין אם בהשראת לידה או בהגברה/חיזוק, רצוי להימנע מכך ככל האפשר.

 

עצם ההתערבות בלידה (התערבויות שונות, לא רק זירוז) עשויה להעלות את הסיכוי לכך שהלידה תסתבך ומכאן הסיכוי לניתוח קיסרי עולה.

 

על פי המחקרים השראת לידה מעלה את הסיכוי לסיים בניתוח קיסרי. מחקר שהשווה בין נשים שעברו השראת לידה לנשים שילדו באופן ספונטני מראה כי הסיכוי לסיים בניתוח קיסרי בעקבות השראת לידה עומד על 26.5% לעומת לידה ספונטנית 12.5%.

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4848820/

 

"Women whose labour was induced were significantly more likely than those who laboured spontaneously to have a CS (26.5 and 12.5 % respectively"

 

אז מתי באמת יש צורך בהשראת לידה ומתי יש צורך ב"הגברה/חיזוק" של הלידה?

 

·         זירוז "הגברה/חיזוק" של לידה הכרחיים בסיטואציה בה אישה לא מתקדמת בלידה כי אין לה מספיק צירים והיא כבר נמצאת בתוך מהלך של לידה.

 

·         השראת לידה עשויה להיות הכרחית במצבים שמסכנים המשך ההריון, את בריאותם של האם ו/או העובר. מצבים אלו יכולים להיות קרישיות יתר, רעלת הריון, כוליסטזיס (עלייה בתיפקודי כבד וכיס מרה) מחלות רקע שונות של האמא, מיעוט מי שפיר קיצוני, ניטור עוברי לא תקין ועוד. במצבים מסוג אלו שמניתי המשך ההריון עשוי להיות מסוכן ולכן רצוי לסיימו וליילד באופן יזום.

 

איך זה מתבצע?

 

זירוז ("הגברה/חיזוק") מתבצעים באמצעות מתן פיטוצין בעירוי ישירות לוריד. באמצעות משאבה מיוחדת שסופרת באופן קפדני את טיפות הפיטוצין, מחדירים את החומר ישירות למחזור הדם. את המינונים ניתן להעלות ולהוריד בהתאם לצורך ואפילו להפסיק את מתן הפיטוצין ולהחזירו מחדש.

 

בהמשך אפרט עוד על פעילות הפיטוצין, אז אני ממליצה לך להמשיך ולקרוא.

 

השראת לידה יכולה להתבצע באמצעות סטריפינג, בלון, פיטוצין ופרוסטגלנדינים.

 

עבור נשים אחרי קיסרי לא משתמשים בפרוסטגלנדינים (פרופס, ציטוטק PGE-1, PGE-2) להשראת לידה כיוון שהן מעלים משמעותית את הסיכוי לקרע ברחם.

 

השראת לידה אצל נשים אחרי קיסרי מתבצעת באמצעות  סטריפינג או בלון ופיטוצין.

 

סטריפינג זו ההתערבות הקלה ביותר. מה זה אומר סטריפינג (הפרדת קרומים)?

 

רופא/ה או מיילדת בבדיקה וגינלית מחדירים אצבע לתוך צוואר הרחם ותוך כדי סיבובה מפרידים את קרומי שק מי השפיר מדופן הרחם. פעולה מכנית זו מפעילה שרשרת של תגובות הורמונליות שיכולות להוביל להתחלה של צירים והתפתחות הלידה. כדי שאפשר יהיה לבצע סטריפינג חייבים להיות תנאים ראשוניים של פתיחה קטנה (כזו שמאפשרת העברת אצבע דרך צוואר הרחם) והתקצרות (לפחות חלקית) של צוואר הרחם. לא תמיד תנאים ראשוניים אלו קיימים ובמצבים שאינם קיימים פשוט אי אפשר לעשות סטריפינג.

 

עוד חשוב לומר, שלא תמיד הגוף יגיב לסטריפינג. לפעמים יהיה צורך לעשות מספר פעמים עד שתהיה תגובה כלשהי, ולפעמים גם אחרי מספר פעמים עדיין לא יקרה שום דבר. אז אם הגוף לא מגיב לסטריפינג או שאין תנאים לסטריפינג, יש צורך לעבור להתערבות יותר משמעותית, בלון ופיטוצין.

 

2 תופעות לוואי עשויות להיגרם בעקבות סטריפינג:

 

1.      הוא עשוי לגרום לירידת מים ללא צירים. בעקבות הפעולה המכנית הזו שק מי השפיר עלול להיפקע ואז שעון חול מתהפך ומתחילה ספירה לאחור שעשויה להביא להתערבויות נוספות.

 

2.      דבר נוסף שעשוי לקרות בעקבות סטריפינג הוא דימום מוגבר מצוואר הרחם. מצב זה עשוי אף הוא להביא להתערבויות נוספות בהמשך.

 

ההתערבות הבאה היא התערבות רפואית היא באמצעות בלון ופיטוצין. כאשר הגוף לא מגיב לסטריפינג או שאין תנאים לסטריפינג יש לעזור להבשלה של צוואר הרחם ואת זה עושים באמצעות בלון. מחדירים קטטר לתוך צוואר הרחם ומנפחים אותו לבלונית. הבלונית הזו יושבת בתוך הצוואר וגורמת להרחבתו ולהבשלתו באופן מכני.

 

נשים עשויות לחוש אי נוחות מסויימת בעקבות החדרת הבלון ונוכחותו בצוואר, אבל לרוב הוא לא יגרום לצירים. לעיתים רחוקות הוא עשוי לגרום לצירים משמעותיים. לעיתים רחוקות הוא יגרום ללידה להמשיך ולהתפתח באופן עצמאי וספונטני ללא התערבויות נוספות, אבל לרוב הוא יצריך התערבויות נוספות בהמשך. סביב פתיחה 2.5-3 ס''מ הבלון ייפלט. לרוב יש צורך במשיכה קלה שלו על מנת שייפלט. לפעמים הוא יפלו מעצמו.

 

השלב הבא בתהליך הזה יהיה מתן פיטוצין ופקיעה יזומה של מי השפיר.

 

בהתאם לבשלות ולתנאים שהבלון ייצא, הצוות הרפואי יחליט האם נכון לפקוע את מי השפיר או להתחיל פיטוצין ולפקוע את המים רק בהמשך. בין השיקולים שיעמדו על הפרק הם גובה הראש של התינוק וכמה הוא מבוסס באגן, הפתיחה והבשלות הצווארית שנוצרה בעקבות הבלון וכו'.

 

חשוב לציין שישנם חדרי לידה בהם לא נותנים פיטוצין לנשים אחרי קיסרי. במקומות אלו לאחר הבלון יפקעו את מי השפיר ואם תוך מספר שעות האישה לא תיכנס לתהליך של לידה ולא יתחילו צירים, המשמעות תהיה סיום הלידה בניתוח נוסף.

 

לכן אם את מיועדת להשראת לידה, חשוב שתבררי מראש שבבית החולים שבו את מתכננת ללדת אכן נותנים פיטוצין לנשים אחרי קיסרי. המינון בו משתמשים הוא מינון מופחת שמתאים לנשים אחרי קיסרי. זהו מינון נמוך יותר לעומת המינון שיקבלו נשים שאין להן ניתוח קיסרי בעברן.

 

הסיבה שחוששים מפיטוצין בלידה אחרי קיסרי היא שהוא ידוע כמעלה את הסיכוי ברחם. העניין הוא שתוספת הסיכון שהוא מביא איתו היא קטנה מאוד, לעומת הסיכוי לסיים בלידה נרתיקית שהוא גבוה מאוד. ברוב חדרי הלידה כן יתנו פיטוצין בלידה נרתיקית אחרי קיסרי כיוון שהסיכוי עולה על הסיכון. בנוסף, במינון הפיטוצין ניתן לשלוט ולווסת, ניתן להתחיל ולהפסיק אותו, כלומר היכולת לשלוט בו היא טובה מאוד.

 

את הפיטוצין יתחילו במינון נמוך ויעלו אותו בהדרגה . המטרה היא להביא אותך למצב שבו יש 3-4 צירים ב-10 דקות, בתדירות זו הצירים עושים עבודה נהדרת והלידה מתקדמת.

 

מה שקורה עם הפיטוצין הוא שהגוף מתרגל למינון מסויים ובשלב כלשהו הצירים יפחתו ויהיה צורך להמשיך ולהעלות את הפיטוצין שוב עד לנקודה בה שוב יהיו 3-4 צירים ב 10 דקות. וכך שוב ושוב. מידי פעם יעשו  בדיקות פתיחה כדי לוודא שהפתיחה מתקדמת וצוואר הרחם נפתח בתגובה לצירים.

 

בלידה כזו חייבים לנטר את הדופק העוברי באופן רציף וגם את הצירים. כיוון שהן נגרמים באופן מלאכותי על ידי הפיטוצין, יש לעקוב ולוודא מצד אחד שיש מספיק צירים כדי שיקדמו את הלידה, ומצד שני שאין יותר מידי צירים כדי לא להעמיס יותר מידי על הרחם ולהעלות את הסיכון לקרע ברחם.

 

במידה ולא פקעו מי שפיר עד נקודה זו, פקיעת המים תהיה השלב הבא ולאחריה ימשיכו להזרים פיטוצין. כך הלידה תתקדם בקצב שלה. תוך מעקב וניטור קפדני והשגחה גבוהה של הצוות.

 

לאורך השנים יצא לי ללוות נשים רבות שילדו בהשראת לידה מסיבות רפואיות. התוצאות היו יפות מאוד ורוב רובן המכריע של הנשים שליוויתי ילדו בלידות נרתיקיות נהדרות.

 

דגשים חשובים:

 

בלידות אחרי קיסרי הצוות הרפואי כמעט תמיד ימליץ על שיכוך כאבים באמצעות הרדמה  אפידורלית, הסיבה היא שהם רוצים שתהיי מוכנה לניתוח.

 

אם את נמצאת בתהליך של השראת לידה, הצירים שיגרמו על ידי הפיטוצין עשויים להיות יותר כואבים מצירים טבעיים, כאלה שהגוף ייצר. הסיבה לכך היא שהפיטוצין הסינטטי (חומר שסונתז במעבדה) אינו עובר את מחסום הדם למוח ואינו גורם להפרשת אנדרופינים, שהם משככי כאב טבעיים של הגוף.

 

אז יש לנו אפקט דומה ל אוקסיטוצין ופיטוצין מבחינת יצירת צירים וקידום לידה, אבל אין לנו את השיעול הטבעי של הכאבים שקורה מאוקסיטוצין אופן טבעי. התוצאה היא שהצירים יהיו יותר כואבים.

 

לאחר פקיעת מי השפיר התגובה של הגוף לפיטוצין (וגם לאוקסיטוצין הטבעי) היא משמעותית יותר והצירים נעשים יותר כואבים.

 

מבחינת הצוות הרפואי הם תמיד יעדיפו לפקוע את המים לאחר מתן אפידורל.

 

אני מעדיפה הפוך, ואסביר למה.

 

כל עוד לא פקעו המים, העובר נמצא ברחם בתוך עודפי מים. לאחר הפקיעה הראש יורד עוד ומתבסס. אם את אינך מאולחשת באפידורל, תהיי כאובה ותנועי לפי איך שהגוף שלך ינחה אותך. הכאב שתחווי יעזור לך לשמור על התנועתיות והתנועה שלך תעזור לעובר להתברג טוב יותר באגן.

 

במידה ואת כבר מאולחשת באפידורל, לא תרגישי כאב ולא תוכלי לעזור לעובר שלך להתברג באגן, דבר שעשוי להעלות את הסיכוי להתברגות לא טובה באגן ולהוביל לניתוח קיסרי בסופו של דבר.

 

אחד הדברים שיכול לקרות בלידה הוא שהעובר לא יתברג טוב באגן והלידה תיתקע בפתיחה גדולה, לרוב בפתיחה מלאה, כי הראש של התינוק לא יורד.

 

סיטואציה כזו יכולה להביא אותך לניתוח קיסרי. לכן אני מאוד ממליצה לקחת איתך דולה ללידה שתלווה אותך לאורך הדרך. גם שתעזור לך בקבלת החלטות לאורך הדרך, שתעזור לך להתמודד עם הצירים כדי שלא תיקחי אפידורל מוקדם מידי, וגם שתוכל לעזור לך לשמור על תנועתיות גם אחרי שלקחת אפידורל.

 

ואם חלילה התינוק שלך לא יתברג טוב באגן, היא תוכל לעזור להתברגות טובה באמצעות תרגילים ותנועתיות לשיפור מנח העובר ולכניסתו הנכונה של הראש לאגן.

 

לידה שמתחילה בהשראת לידה יכולה להיות חוויה טובה ומעצימה. אז נכון שנעשה כל מה שאפשר על מנת להימנע מכך, אבל אם עניינים בריאותיים עומדים על הפרק ואין מנוס, זו עדיין יכולה להיות חוויה מתקנת ללידה הקודמת שהסתיימה בקיסרי.

 

שתהיה לידה קלה וטובה.

 

שלך באהבה,  שירה גרפיט