ללדת אחרי קיסרי - שירה גרפיט

לידת בית לאחר ניתוח קיסרי: המיתוס והמציאות - תורגם מתוך מאמר שהופיע ב- Midwifery Today

 כשאנשים שומעים את צירוף המילים "לידת בית אחרי ניתוח קיסרי" הם בדרך כלל מגיבים באופן שלילי. מיד יעלו שאלות כמו: "למה?" או "השתגעת?" לאלו המגיבים כך בדרך כלל אין מושג לגבי המציאות המיילדותית בה נתקלות נשים בארה"ב.

הנושא שנוי במחלוקת כיוון שפעם חשבו ש"פעם קיסרי, תמיד קיסרי". אבל המציאות השתנתה, בין השאר כיוון שנשים שרצו לידות טובות יותר הפכו את לידות VBAC למציאות. מחקרים שבוצעו בשנות ה-80 הראו כי הסיכונים בלידה נרתיקית לאחר קיסרי לא גבוהים כפי שהניחו בעבר. לכן נוסד ICAN.

ישנן מגמות משתנות לגבי בטיחותן של לידות VBAC, ישנם מחקרים סותרים, ומחקרים שעוותו והתוצאה הסופית היא שלידת VBAC נעשתה קשה להשגה. למרות זאת ישנן נשים המבקשות ללדת לא רק VBAC אלא HBAC – כלומר לידת בית לאחר ניתוח קיסרי.

הסיבה היא שנשים פשוט למדו לעמוד על זכויותיהן ולדרוש את הלידה שרצו מלכתחילה. נשים יודעות כי סיכוייהן ללידת  VBAC מוצלחת בבית חולים די קלושים. האם הרצון ללדת לידת בית אחרי ניתוח קיסרי הוא סביר, או שמא הסיכון גדול מדי?

ניתוח קיסרי לעומת לידת VBAC

האמת היא שאין מחקרים שנעשו על HBAC – לידות בית לאחר ניתוחים קיסריים. קיימים מספר מחקרים העוסקים בלידות בית וכאלה העוסקים בלידות VBAC במרכזי לידה, אך צריך לחלץ נתונים מתוך המחקרים בכדי לגבש מסקנות. מדוע הדבר חשוב?

נשים שמעוניינות ללדת VBAC ישקלו בכובד ראש להסתכן וללדת בבית ללא סיוע (Unassisted) כאשר מטרתן העיקרית היא להימנע מניתוח קיסרי נוסף, מה שידוע כמסוכן יותר מאשר לידה בליווי מקצועי. כתוצאה מכך, על מנת שמיילדות ורופאים מיילדים יוכלו לקבל החלטה האם לקבל יולדת VBAC ללידת בית, יש צורך להעריך את הסיכונים האמיתיים על בסיס מה שידוע בנקודת זמן זו. אין אפשרות לחכות למחקר המושלם.

הנה מספר עובדות לגבי היסטורית ניתוחים קיסריים בארה"ב (מהווה אינדיקציה לעולם המערבי כולו): החל משנת 2006 שיעור הניתוחים הקיסריים היה 31.1%, גידול של כ -5% בשנה מאז 1996. (1) לעומת זאת, שיעור לידות VBAC ירד מתחת ל 10%, ירידה של% 13 בין השנים 2003-2004. (2) במקביל מספר התינוקות שנולדו פגים במשקל לידה נמוך גדל באופן משמעותי. למרבה הצער, ניתוח קיסרי אלקטיבי ועלייה בשיעור של זירוזים תרמו גם לעלייה בשיעורי התינוקות שנולדו פגים. (3) למרות הניסיונות להקטין את מספר הפגים לא נעשתה כל ירידה במספר הניתוחים קיסריים והזירוזים במסגרת פרויקט זה.

יש מיתוס תרבותי בארה"ב, כי ניתוחים קיסריים בטוחים לפחות כמו לידה נרתיקית רגילה, או אפילו בטוחים יותר. עם זאת, מחקר שנערך על ידי MacDorman et al., שפורסם בשנת 2006, בחן את שיעורי התמותה בילודים ומצא כי שיעור התמותה בתינוקות שנולדו באמצעות ניתוח קיסרי גדול פי 2.9 מתינוקות שנולדו בלידה נרתיקית וגדול פי 6.7 לעומת תמותת תינוקות כתוצאה מהיפוקסיה תוך-רחמית וחנק לאחר הלידה. (4) בנוסף, תמותה אימהית גבוהה פי שלושה גבוה בנשים שילדו בניתוח קיסרי. (5)

למרות כל זאת, הגישה הרווחת נותרה בעינה, כי ניתוח קיסרי בטוח יותר מלידת VBAC. מה שמוזר עוד יותר הוא שמחקרים הראו שוב ושוב כי הם לידת VBAC היא אפשרות מעשית ובטוחה עבור רוב האמהות שעברו ניתוח קיסרי קודם. אז איך בדיוק הדברים מתיישבים?

מספר גורמים תרמו לירידה בשיעורי לידות  VBAC, ביניהם מחקר שפורסם ב-New England Journal of Medicine (NEJM) אשר בא להוכיח כי לידות VBAC אינן בטוחות. (6) בפועל ניתן לראות שהמחקר לא פורש כראוי על ידי עורך כתב העת הרפואי NEJM ולאחר מכן גם על ידי התקשורת. המחקר בעצם הראה כי זירוז לידה עם פרוסטגלנדינים סינתטיים בנשים שעברו ניתוחים קיסריים קודמים, הגדיל משמעותית את שיעור הקרעים ברחם. במקום ליידע את הקהילה הרפואית ​כי שימוש בג'ל פרוסטגלנדין אינו מתאים לשימוש ביולדות VBAC, בחרו להציג כי המסקנה של המחקר היא שלידת VBAC הוא הרבה יותר מסוכנת מאשר סברו עד אז. הדבר הוביל לקביעת הנחיות ונהלים קשיחים במיוחד ללידות VBAC על ידי הקולג' האמריקאי למיילדות וגניקולוגיה (ACOG) ובסופו של דבר נשים רבות הפסיקו ללדת לידות VBAC בכלל. (7) בנוסף לכך, עלויות ביטוח וסוגיות משפטיות רפואיות תרמו אף הן לירידה בשיעורי לידות VBAC.

כיוון שמדינת ישראל היא המדינה ה-51 של ארצות הברית, בארץ קורה בדיוק אותו הדבר!

קרע ברחם

החשש מקרע ברחם מהווה מכשלה עיקרית העומדת בפניה של יולדת המעוניינת ללדת לידת VBAC, זהו התירוץ הראשי בו משתמשים רופאים מיילדים בכדי למנוע מנשים ללדת VBAC. בנוסף לכך קיימים נהלים מחמירים ונוקשים ביותר בבתי החולים לגבי לידות VBAC, דבר המותיר נשים רבות במצב חוסר אונים וייאוש. נהלים קשיחים אלה מביאים לשרשרת התערבויות בלידה, המביאה לסיבוכים רבים וכל קשר בין רצונה של היולדת למה שקורה בפועל בלידה הוא מקרי בהחלט. בורות ופחד מביאים את הנשים לכך שהן מקבלות על עצמן את הנהלים האלו. כתוצאה מכך שיעורי הכישלון בלידות VBAC גבוהים בכותלי בתי החולים.

ישנם מספר מחקרים העוסקים בנושא של קרע ברחם. מחקרים של  Lydon-Rochelle לינדון-רושל (8) ודלייני (9) Delany מראים באופן ברור כי כל סוגי השראות הלידה מעלים את הסיכון לקרע של הרחם. מחקרים ידועים של Landon ה (10) ו-Bujold בוג'ולד (11) בחרו להציג את הנתונים באופן חד צדדי ואולי אף הוטו במכוון, גם מחקרים אלה מראים קשר בין השראת לידה לבין קרע ברחם.

בשנת 2006 פורסם מחקר נוסף של Landon העוסק אף הוא בלידות VBAC לאחר מספר ניתוחים קיסריים (12) מחקר זה סותר את המחקר הקודם ולפיו אין סכנה מוגברת לקרע. ישנם מחקרים נוספים שפורסמו מאז באוסטרליה (13) המראים כי השראת לידת מביאה לעלייה בהיוותרות קרע ברחם. לפי נתונים אלה מומלץ ככל האפשר להימנע מהשראת לידה.

למרות המידע העדכני של אנשי המקצוע ולמרות שדעתם לגבי לידות VBAC השתנתה, העובדות לא השתנו. נשים שעברו ניתוח קיסרי בחתך רוחב נמוך ואינן עוברות השראת לידה, סיכוייהן לקרע ברחם נעים בין 0.2% ל- 0.5%. (14). המחקר של Landon משנת 2006 הראה סיכוי של 0.7% לקרע ברחם בנשים שעברו ניתוח קיסרי אחד וסיכוי של 0.9% בנשים שעברו מספר ניתוחים קיסריים. (15) מחקר שנערך ב-2004 במרכז לידה הראה כי לנשים שילדו VBAC לאחר ניתוח קיסרי יחיד, בגיל הריון הקטן מ-42 שבועות, הסיכוי המשולב לקרע ברחם ותמותת עובר היה 0.2%. (16) מחקר זה מצא גם כי מחצית ממקרי הקרע ברחם ו-57% ממקרי מוות הילוד בסמוך לזמן הלידה היו ב- 10% מהנשים שעברו מספר ניתוחים קיסריים ללא לידות נרתיקיות קודמות, או שגיל ההיריון היה למעלה מ-42 שבועות.(17)

גורמי סיכון לקרע ברחם:

* זיהום באזור הצלקת ברחם מחליש את הצלקת. (20).
* הריון לאחר פחות מ-24 חודשים מהניתוח הקודם. (21) ישנם מחקרים המדברים על 18 חודשים. (22)
* השראת לידה לסוגיה מעלה את הסיכוי לקרע ב- 50% (או יותר) בהתאם לסוג האינדוקציה. (23)
* השליה מכסה את הצלקת ברחם. (24)
* גיל הריון מעל 42 שבועות. (25)
* מספר ניתוחים קיסריים (ללא לידה נרתיקית). (26)
* סגירת החתך בתפר יחיד לעומת תפר כפול

נושא נוסף השנוי במחלוקת בענייני קרע ברחם הוא סוג התפר שבוצע לסגירת הרחם. ישנם אנשי מקצוע המסרבים לאפשר לידות VBAC לנשים להן בוצע תפר סגירה יחיד. נמצא במחקרים כי בסגירת הרחם בתפר כפול הסיכוי לזיהום ברחם גבוה יותר לעומת תפר יחיד, דבר היכול להשפיע על הסיכוי לקרע בהריונות הבאים. (27)

על פי ניתוח של גרטשן האמפריז, (DVM Gretchen Humphries, Advocacy Director of ICAN*) לספרות המקצועית בנושא זה, סוג התפר והחומר בו השתמשו עשויים להיות הגורמים המכריעים, ולא מספר השכבות.  לפי ניתוח זה אם הסגירה נעשתה בתפר סינתטי בדפוס מסוים (non-interlocking), אין סיכוי מוגבר לקרע ברחם. (28) עם זאת, דרוש מחקר נוסף בעניין.

* ICAN – International Cesarean Awareness Network

הסכנות בניתוחים קיסריים

כאשר עוסקים בסכנות בעקבות קרע ברחם, חשוב להבין גם מהן הסכנות הכרוכות בניתוחים קיסריים.

סיכונים ליולדת לטווח קצר:

        * תמותה אימהית
        * תרומבואמבוליזם (תסחיף פקיקי) - פקקת וריד או תסחיף ריאתי
        * שטף דם
        * זיהום
        * פגיעות כירורגיות מקריות
        * שהייה ממושכת בבית החולים
        * כריתת רחם (חירום)
        * כאב
        * חווית לידה קשה וטראומטית

סיכונים ליולדת לטווח ארוך: 

        * הידבקויות
        * אשפוז חוזר בבית החולים
        * סיכון לניתוח קיסרי נוסף בעתיד
        * אי פוריות
        * שליה נעוצה
        * שלית פתח
        * קרע ברחם

הסיכונים לתינוק:

        * תמותת ילודים
        * קשיים בדרכי הנשימה
        * אסתמה
        * פגות
        * טראומה
        * קשיים בהנקה
        * מחלות שיניים (29)

כיום, לא ידועה עדיין ההשפעתם האמיתית של שיעורי הניתוחים הקיסרייםההולך ועולה  על עתידן של נשים ולידותהן. למרבה הצער, העלייה בשיעורי ניתוחים קיסריים אלקטיביים יכולה לספק די נתונים כדי לשפוט זאת, והתמונה המתקבלת אינה טובה במיוחד. נכון להיום לא קיימים מחקרים על לידות VBAC טבעיות לחלוטין בבתי חולים.

לידות בית לאחר ניתוח קיסרי HBAC

מהן ההשלכות של דברים אלה על נשים המעוניינות  ללדת בבית? כאמור, חלק מהסיבות לבחירת לידת בית HBAC על פני לידת VBAC בבית חולים הן: שיעורי כישלון גבוהים של לידות  VBAC בבית החולים, קושי במציאת בית חולים שיאפשר לידת VBAC המכבדת את רצונותיה של היולדת וחוויה טראומטית בלידה קודמת.

ידוע כי ההתערבויות הנפוצות הנהוגות בבתי החולים, לרבות ניטור רציף של דופק העובר (EFM), מביאות לעלייה בשיעור ניתוחים קיסריים. שיעור "אזעקות השווא" של ניטור דופק העובר הוא 99.8%. כלומר, במרבית המקרים ישנן תוצאות חיוביות שגויות (false positives) לגבי חשד למצוקה עוברית הנובעת מניטור דופק לב העובר (30), בשורה התחתונה, ניטור רציף של דופק העובר לא תורם לשיפור תוצאות אימהיות או תוצאות הילודים, אך מביא לעלייה בשיעור הניתוחים הקיסריים.

ידוע כי לידות VBAC נוטות להיות ארוכות יותר מלידות רגילות שאינן לידות VBAC. כמון כן ידועה גם ההשפעה השלילית של תנאי בית החולים ועל תרומתה לדיסטוציה רגשית  (הפרעה והאטה בהתקדמות הלידה) ויש לה גם השלכות פוליטיות ומשפטיות. לבריאותה הנפשית והרגשית של היולדת ומשפחתה יש תפקיד מאוד חשוב בהתנהלות הלידה, מכיוון שבבית החולים אין התייחסות לגורמים אלה, הנזק הנגרם ליולדת גדול יותר ממה שאנו יודעים.

לידות בית מונעות ניתוחים קיסרי חוזרים כיוון שבלידת בית לא קיימים ההיבטים הרפואיים של לידה בבית חולים, בבית ישנה תמיכה רגשית ונפשית וכמו כן תחושת התרוממות-נפש הנובעת מהקשר בין האם לילוד.

על פי מחקרים שנעשו במשך למעלה מעשור, לידת בית הינה בטוחה לפחות כמו לידה בבית חולים, אם לא בטוחה יותר. (31) עם זאת, כיוון שאין מחקרים העוסקים בלידות בית לאחר ניתוחים קיסריים היה צורך לחלץ נתונים מתוך מחקרים של לידות VBAC בבתי חולים(32), ממחקרים כלליים של לידות בית(34), ומחקר VBAC אחד שבוצע במרכז לידה. (33)

במחקר (Washington (35 היו קבוצות ביקורת לא הולמות ואולי אף עיוות של המחקר. הנתונים נלקחו מפרוטוקולי לידה, אך הכותבים לא ניפו מהמחקר מקרים של לידות בזק ,לידות לא מתוכננות, לידות בית מתוכננות שהסתיימו בילוד שהיה ידוע מראש שמת (ישנן משפחות אשר בוחרות ללדת בשלווה בבית מתוך ידיעה שהעובר ימות במהלך הלידה או מיד לאחריה כתוצאה ממומים מולדים). המחקר היה צריך לכלול אך ורק נתונים עבור לידות בסיכון נמוך ולידות בית מתוכננות. למרות שהמחקר משמש כמחקר הגדרתי בעולם הרפואה, העיוותים שבו גורמים לכך שהוא אינו רלוונטי במקרה של לידות בית לאחר קיסרי ולכן לא תהיה התייחסות אליו.

מניתוח מחקרי לידות הבית ומרכז הלידה עולים הנתונים הבאים:

העברות - נתונים סטטיסטיים על העברה (לידות בית לבית חולים או מרכז לידה לבית החולים):

• מחקר לידות בית             12.1%  (26)
• מחקר מרכז לידה           24%     (37)

ההנחה היא כי הסיבה להעברה הייתה צורך בקבלת סיוע רפואי כלשהו. על פי המחקר של מרכז הלידה מספר ההעברות היה כפול מזה של לידות הבית ולא ממש ברור מהי הסיבה לכך. במחקר של מרכז הלידה עולה כי שיעור ההעברות לבית חולים בנשים שילדו בעבר בלידה נרתיקית ותכננו לידת VBAC, היה שליש מזה של נשים שלא ילדו בעבר בלידה נרתיקית. (38)

לא ידוע אם בין הנשים שילדו בבית היו כאלה שעברו ניתוח קיסרי, ייתכן וכן היו ביניהן נשים שילדו בבית לאחר ניתוח קיסרי. המשמעות היא שאין די נתונים על מנת לערוך השוואה בין שיעורי ההעברות לבית חולים בלידות VBAC בבית. מעניין לציין כי שיעור העברות של 12% נראה דומה למחקרי אוכלוסיות אחרים.

התערבויות רפואיות

שיעורי ההתערבות הרפואיות בלידות בית היו פחות ממחצית משיעורי ההתערבויות הרפואיות בבית חולים. (39) ההשוואה נעשתה מול לידות בסיכון נמוך יחסית (עובר יחיד, מצג ראש, שבוע הריון +37) עם אחוז קטן של לידות בסיכון גבוה, או מול כלל האוכלוסייה בלידות בית חולים. אם משווים בין שיעורי ההתערבויות בלידות בסיכון נמוך בבית החולים, לבין שיעורי ההתערבות בלידות בית, ניתן לראות כי בלידות בית שיעורי ההתערבויות נמוכים יותר.(40) המחקר של מרכז הלידה לא דן בהתערבויות ספציפיות.

סיבוכים בלידה

המחקר במרכז הלידה הראה שכיחות 1.4% של סיבוכים (קרע ברחם ותופעות לוואי אחרות), מתוכם 0.9% היו רציניים. (41) מספר זה ירד ל 0.2% כאשר נשללו נשים שגיל ההריון שלהן היה למעלה מ- 42 שבועות ו/או עברו מספר ניתוחים קיסריים ללא אף לידה נרתיקית קודמת. (42)

ציון אפגר לילוד נמוך מ-7 לאחר 5 דקות גם כן שוקלל בקביעת התוצאה: 

• מחקר לידות בית             1.3%    (43)
• מחקר מרכז לידה           1.0%    (44)

ציון אפגר נמוך אינו מצביע בהכרח על בעיות בשלב מאוחר יותר בחיים (45). ציון אפגר מצביע על צורך להגשת סיוע רפואי בנקודת זמן מסוימת. ישנם אנשי מקצוע שמתייחסים לציון אפגר לאחר 10 דקות על מנת לקבוע אם אכן יש צורך בהעברה.

השוואה בין מחקרים המשקללים מקרים מסוימים ולא מדווחים על מקרים אחרים היא די מאתגרת. מחקר לידות הבית לא דן בתופעות לוואי או סיבוכים מסוימים. מחקר מרכז הלידה בחן מספר סיבוכים בלבד:

תמותה אימהית ותמותת ילודים

צורך בכריתת רחם

ציון אפגר 5 דקות נמוך מ 7

שיעור קרע ברחם (46)

שיעורי ניתוחים קיסריים

שיעור הניתוחים הקיסריים היה נמוך בשני המחקרים בהשוואה לכל מחקרים אחרים שדווחו.

• מחקר לידות בית             3.7%    (47)
• מחקר מרכז לידה           13% או פחות (48)

מחקר מרכז הלידה לא ציין את שיעורי הניתוחים הקיסריים של 24% מהנשים שהועברו לבית החולים, אך גם לא ציין שלא כולן עברו ניתוח קיסרי חוזר. נמצא קשר בין לידה נרתיקית קודמת לניתוח הקיסרי לאחוזי הצלחה גבוהים יותר של לידות VBAC. 94.4% לעומת 80.9% עבור אלו ללא לידות נרתיקיות קודמות (49) ובכל זאת, שיעור הצלחת לידות VBAC משוקלל של 87% הוא יוצא דופן בימינו.

שיעור הניתוחים הקיסריים בלידות בית מתוכננות היה 8.3% בקרב מבכירות ו -1.6% בקרב וולדניות, עם ממוצע של 3.7%. (50) מכאן אפשר להסיק כי שיעור הגיוני של ניתוחים קיסריים יהיה איפשהו בין 4% ל- 13%. שיעור זה מתאים להמלצות ארגון הבריאות העולמי לשיעורי ניתוחים קיסריים סביב 10% או פחות. (51)

ד"ר מרסדן וגנר דן בנתונים סטטיסטיים של ארגון הבריאות העולמי (נתוני מדינות שונות ברחבי העולם) וציין כי כאשר שיעור הניתוחים הקיסריים לכל הנשים ירד מתחת 10% או עלה מעל 15%, שיעורי התמותה האימהית ושיעורי תמותת תינוקות עלו. (52) מספר הנשים בהריון בסיכון גבוה יותר במדינות לא מפותחות, מה שבאופן הגיוני מגדיל את הצורך בניתוחים קיסריים.

שיעורי תמותת יילודים

עורכי מחקר לידות הבית הגיעו למסקנה כי השוואת שיעורי התמותה בקרב ילודים בין כל המחקרים קשה מכיוון שגודל האוכלוסייה במחקרים שונה והם נבנו באופן שונה. (53) בכל המחקרים (בבית חולים ומחוצה לו) שיעורי תמותת ילודים נעו בין 0.5% ל- 3.5%. (54) המשמעות היא לא משנה היכן תבחר האישה ללדת, הסיכוי למות תינוקה זהים בבית החולים ומחוצה לו. לכן תמותת ילודים אף היא לא רלוונטית לעניין.

לאור העובדה כי אין הבדלים בשיעורי תמותת ילודים, כדאי לשים לב כי לגישה הטבעית יתרונות בפן הכלכלי, שכן ההוצאות לטיפול ביולדת נמוכות יותר. התמותה והתחלואה נמוכות יותר כאשר אין ניתוחים קיסריים מיותרים והתערבויות מיותרות, והרווח העיקרי הוא מניעה של תופעות לוואי לטווח הארוך כתוצאה מהתערבויות מיותרות.

יתרונות אלה של הגישה הטבעית ללידה הם כה משמעותיים מבחינת סדרי גודל עד כדי כך שמעלים ספקות רציניים לגבי נאותות הטיפול הקונבנציונאלי "המיילדותי" הנהוג בלידות בסיכון נמוך. (55)

שיעורי תמותה אימהית

• ניתוח קיסרי                    36/100,000
• VBAC                         9/100,000

באופן מפתיע, למרות שנמצא שיעור גבוה של לידות נרתיקיות מוצלחות ומספר זעום של קרעים ברחם, מחברי מחקרי מרכז הלידה ממליצים כי יולדות לאחר ניתוח קיסרי ילדו לידות VBAC בבית חולים בלבד. (57)

מה אנחנו לא יודעים?

האם לידת בית (HBAC) מוצלחת יותר מלידת VBAC בבית חולים? מחקרי מרכז הלידה מראים שיעורי הצלחה יוצאי דופן של 87%, אבל מה מגדיר הצלחה בלידת בית HBAC?

בניתוח סטטיסטיים שהתקבלו מ ICAN אודות 74 נשים שתיכננו לידות בית HBAC:

• 82% ילדו בבית
• 6% הועברו לבית חולים וילדו בלידה נרתיקית
• 11% הועברו לבית חולים ועברו ניתוח קיסרי חוזר
• 0% ביקשו ניתוח קיסרי אלקטיבי חוזר

בקרב 64 נשים שתיכננו לידת VBAC בבית חולים:

• 65% ילדו לידה נרתיקית
• 31% עברו ניתוח קיסרי
• 2% ביקשו ניתוח קיסרי אלקטיבי חוזר

אמנם נתונים אלה אינם מדעיים, אך הם משקפים את המצב באזור מסוים בארה"ב: לנשים המתכננות לידות בית לאחר קיסרי (HBAC) יש סיכויי הצלחה גבוהים יותר מנשים המתכננות לידת VBAC בבית חולים (58).

גורמי סיכון

• זיהום בצלקת ברחם, בעקבות הניתוח הקיסרי (מחליש את הצלקת)
• מרווח קטן מ- 18-24 חודשים לאחר הניתוח הקיסרי הקודם
• השראת לידה לסוגיה
• שליה המכסה את איזור הצלקת
• 42+ שבועות הריון
• מספר ניתוחים קיסריים קודמים (ללא לידה נרתיקית)

נקודות התייחסות לסיכון נמוך:

• מצב בריאותי
• מצב פוריות
• מספר ניתוחים קיסרי
• לידות נרתיקיות קודמות
• פרק הזמן מאז הניתוח הקיסרי
• האם היה זיהום

זיהוי הסימנים לקרע ברחם

היכולת לזהות את הסימנים לקרע ברחם הוא מרכיב מרכזי בהערכת הבטיחות של לידת HBAC. מספר מיילדות מדווחות כי ישנם מספר דברים אליהם יש לשים לב:

• טיפול אחד על אחד – מאפשר למיילדת לדעת באמת מה מצבה של היולדת לאורך הלידה
• בדיקת דופק אימהי כל 15 דקות  - יכול להיות סימן מוקדם לבעיות
• ניטור דופק העובר -  כל 30 דקות בשלבי לידה מוקדמים, כל 15 דקות בלידה פעילה, ואחרי כל לחיצה
• התחושות המדווחות על ידי היולדת (תרופות לשיכוך כאבים בבית החולים יכול להסוות סימפטומים של בעיות)
• דימום פתאומי או איבוד דם מוגזם בשלב מוקדם בלידה

מסקנות

נכון להיום לא קיימים מחקרים על לידות בית לאחר קיסרי (HBAC). מחקרים נוספים צריכים להתבצע (באמצעות כל הנתונים המוזכרים במאמר זה כקווים מנחים).

לידת בית לאחר קיסרי (HBAC) היא אפשרות מעשית במידה ונעשה סינון קפדני של היולדות וגורמי הסיכון (על פי הפרמטרים שצוינו למעלה). חשוב וצריך ליצור קווים מנחים כיצד כן לבצע לידות בית לאחר קיסרי לעומת חוקים האוסרים על קיום לידות שכאלה. הנחיות שכאלה ישמשו כקווים מנחים למחקרים עתידיים שיש לבצע.

יש לחנך נשים לשמור על בריאותן באמצעות תזונה נכונה, פעילות גופנית, בחירת מקום הלידה והרופא המטפל או המיילדת בחוכמה, ובכך להפחית את הסיכויים לניתוחים קיסריים הנדרשים מבחינה רפואית. לכל הגורמים הללו ישנה השפעה משמעותית לא רק על מניעה של ניתוחים קיסריים אלא גם על לידת VBAC מוצלחת.

אם הרופאים והמיילדות יבחנו כל יולדת באופן אישי לגורמי סיכון ויגבילו נשים אך ורק על פי נתונים אישיים, לידת בית  HBAC היא בחירה בריאה עבור נשים רבות אשר עברו ניתוחים קיסריים.

הדבר החשוב מכל הוא להימנע מניתוח קיסרי מלכתחילה!

אנו חיים בתקופה שבה בלידה צריך להינות מהטוב שבשני העולמות: לידות בית עבור רוב היולדות מצד אחד, וטכנולוגיה מפותחת בה ניתן להשתמש במקרה הצורך כשמתעוררות בעיות מצד שני. היכולת לעזור לנשים להיות בריאות ובסיכון נמוך, הידע לזהות בעיות מראש (למנוע אותן או לטפל בהן) והטכנולוגיה להתמודדות עם מצבי חירום אמורים ליצור מצב אידאלי ליולדת, אבל המציאות מראה אחרת.

המודל הרפואי עדיין במצב מלחמה עם המודל המיילדותי והדברים נעשים יותר ויותר גרועים. כתוצאה מכך שיעור ניתוחים קיסריים גבוה שלא לצורך, התוצאה היא שצריך להתעסק בכלל בנושא של לידות VBAC ובעלייה בביקוש ללידות HBAC. האמת היא שאם ההתערבויות בלידה והניתוחים הקיסריים לא היו נעשים כל כך נפוצים, היינו עומדים היום על שיעור ניתוחים קיסריים של 10% או פחות ולא היה צורך לדון בלידות VBAC בכלל ובלידות HBAC בפרט.